אעלימי-קבהה טוענת שבוועד נשמעו קולות מגוונים לגבי הגישה והשפה

בהן יש להשתמש בקמפיין, "הליווי והמיקוד שקיבלנו עזר לעשות את הבחירות הנכונות,

ובכך הצליח הקמפיין להשיג חשיפה רחבה יותר".

תחילה התמקד הקמפיין בסיסמא: "נשואי קטינות זה פשע".

אורית אגמי, מנהלת תחום ייעוץ והדרכה באג'נדה

מספרת: "המסר הראשוני היה עלול ליצור התנגדות. מסר מאיים גורם לעיתים ל"הורדת מסך".

כשהצופה/השומע מאוים, או מרגיש שיש אצבע מאשימה כלפיו – הוא עלול להפסיק להקשיב.

דוגמא לקמפיינים מאיימים הם הקמפיינים האחרונים למניעת תאונות דרכים

שבהם היה שימוש במילה פשע. יש שאלה גדולה לגבי רמת האפקטיביות של קמפיינים מסוג זה.

על אחת כמה וכמה כשהאצבע המאשימה היא כלפי מסורת. ההיקש הלוגי אומר,

שאם נשואי קטינות זה פשע אז דורות על דורות במשפחה של הנחשף למסר היו "פושעים".

רצוי, אם כן, לא להפנות אצבע מאשימה כלפי חברה שלמה ,

אלא לחפש מסר יותר מעודן שלגביו תהיה פתיחות".  אגמי: "מכוון שמדובר במסורת,

רצוי להגיע בהדרגה לקהל היעד. גם מטרות הקמפיין צריכות להיות ריאליות.

כך, למשל, המטרה: 'הפסקת תופעת נשואי  שני תשדירים ברדיו שאמס,

ופריסה של פרסומות בתשעה עיתונים.

תשדירי הרדיו דיברו על ההשלכות הבריאותיות והחברתיות – התשדירים כללו שני מונולוגים.

האחד של אב המדבר על הקשיים והבעיות שנגרמו לבתו לאחר שחיתן אותה בגיל צעיר.

התשדיר השני התמקד בהשלכות הרפואיות – הדובר:  רופא המתריע על

הכפלת הסיכון לרעלת הריון ולניתוחים קיסריים.

לצד המרכיב הפרסומי ייעצה אג'נדה לועד הפעולה לגבש תכנית יחסי ציבור שתעצים

את האפקטיביות של ההיבט הפרסומי. בשת"פ עם אג'נדה לחשיפת הקמפיין,

דאג איש יחסי הציבור, מחמוד אסעד: "התקשורת הערבית נתנה לסיפור חשיפה מאוד רחבה.

היו שש כותרות בעמודים הראשונים וארבעה סיקורים נרחבים (כתבה גדולה, דף כפול. ע.ר)

בעיתונות הארצית והמקומית בנוסף לסיקור השותף של הנושא ברדיו ובטלוויזיה .

אבל, מצד שני, התקשורת הערבית  לא התעניינה  בקיום ראיונות עם  פוליטיקאים ואנשי  דת  בנושא, 

הדבר הגיע רק אחרי לחץ מתמיד שהתחיל בראיון עם חבר כנסת  אחמד טיבי כרופא נשים

ומכאן קיבל הנושא ביטוי אצל מקבלי ההחלטות השונים ואנשי הדת".

אג'נדה דאגה ליחצ"ן הקמפיין בכלי התקשורת בשפה  העברית, בעיקר למדורי השיווק והפרסום,

זאת על מנת למצב את הקמפיין גם במישור המקצועי – מעטים, אם בכלל הקמפיינים המכוונים

לאוכלוסייה הערבית הזוכים לנוכחות בבמות המדורים המקצועיים בתקשורת.

אג'נדה מאמינה כי יש חשיבות רבה להנכיחם גם שם.

אג'נדה דאגה גם להכנת "דוברי" הקמפיין לעבודה עם התקשורת.

אגמי: "יחד עם נסרין ניסחנו מסרים מרכזיים וקליטים. לפני הראיון בתכנית של סיגל שחמון,

עשינו הכנה מדוקדקת, בין היתר עם רשימת שאלות צפויות ופחות צפויות לגביהן עשינו סימולציה".

אחד המשפטים שעבדו הכי טוב היה: "נישואים זה לא משחק ילדים", עליו חזרה נרסין יותר מפעם אחת.

אגמי: "כשנותנים מסר ציורי ופשוט הוא נקלט בציבור ונשאר גם אחרי הראיון".

התוצאות היו מרשימות. ע"פ סקר מותגים, הקמפיין שאת חלקו הפרסומי (עיצוב מודעה וסלוגן)

עשה משרד הפרסום DeekAdvertising,  הגיע לחשיפה של 40 אחוז, וכ- 70 אחוז הזדהות עם מסריו:

אגמי, "זו חשיפה תקדימית עבור קמפיין קטן בתקציב כל כך מוגבל".   אעלימי-קבהה מספרת על תגובות

חמות שהגיעו מאנשי מקצוע, מהמתנ"סים ולשכות הרווחה איתם עובד הוועד.

אפילו מהתנועה האסלאמית התקבל מסר מעודד כשבאחד הראיונות ברדיו א-שמס

אמר סגן יו"ר פלג צפון של התנועה, שיח כמאל חטיב כי הוא מסכים שיש חשיבות לבשלות לפני החתונה ,

והוא אף חושב שגיל 18 עדיין מוקדם לחתונה."היו גם כאלה שלא קיבלו את הקמפיין בברכה.

אעלימי-קבהה: "דרך הטוקבקים קיבלנו תגובות לא אוהדות, שבאופן כללי לא רואות בעין יפה את

הפעילות של הארגונים הפמיניסטיים בחברה הערבית ולכן הם התייחסו אליו בחשדנות.

נשמעו גם קולות שתמכו בנשואי קטינות ואמרו שזה שומר על בחורות מלחטוא".

מנכ"ל ארגון אג'נדה, ורד ליבנה, מסכמת: "העבודה שהארגונים החברתיים עושים

במשך שנים בשטח היא בעלת חשיבות קרדינלית לחברה.

השינויים שנעשים בחברה הישראלית הם בזכות ארגונים שיושבים בוועד הפעולה.

מה שאג'נדה באה לתת זה לשדרג את האופן בו נעשית העבודה עם התקשורת

ולהפוך את התקשורת לאחד הערוצים האפקטיביים לשינוי חברתי."